השוכר המאוכזב
יוסי ולאה התכוננו כבר שבועות רבים לחגיגת חג הסוכות בירושלים. הם שכרו כבר לפני כמה חודשים דירה ובעל הדירה הבטיח לצייד אותה בסוכה כשרה למהדרין.
לאחר טרחה מרובה הגיע ליל החג. יוסי, לאה ובני משפחתם ישבו בסוכה הגדולה והמרווחת ונהנו מהאווירה הירושלמית שאפפה את המקום. מכל עבר נשמעו דיבורים ושירים הבוקעים מהסוכות השכנות, והמשפחה כולה הסכימה שזהו המקום המיוחד ביותר לחגוג בו את חג הסוכות. גם הצינה הירושלמית תרמה לאווירה הנעימה.
כך עברו להם שבעת ימי החג בנחת ובנעימים ובני המשפחה התכוננו לחזור לביתם כדי לחגוג את שמחת תורה בבית הכנסת המוכר להם.
במוצאי שמחת תורה צלצל הטלפון בביתו של יוסי ועל הקו היה משה, בעל הבית מירושלים. בעוד יוסי מספר לו בהתלהבות כמה נהנו בביתו ובסוכתו החל משה להשמיע דבר מה. יוסי עצר בשטף דיבורו והקשיב לדבריו המגומגמים של משה: "שמע, יוסי, אני לא יודע איך לומר לך... אולם, קצת לפני שיצאתי מהדירה החל לרדת גשם. מיד פתחתי את גגון הגשמים של מרפסת הסוכה בכדי למנוע את הירטבות הסוכה והרהיטים שבה. מחשבתי היתה שבטרם אצא, ארים את הגגון כדי שהסוכה תהיה כשרה. כשחזרתי היום גיליתי לחרדתי ש...ש.. שכחתי להרים את הגגון! מסתבר שכל ימי החג אכלתם בסוכה שלא היתה כשרה שהרי מעליה היה גגון!"
יוסי שמע את הדברים והרגיש איך רוחו נופל בקרבו. כל כך הרבה כסף השקיעו בחופשה זו, וכעת הכל היה לשווא! הרי שבעה ימים אכלו בסוכה פסולה! יוסי לא ידע את נפשו מרוב עצבות וביקש מממשה שייתן לו שהות לעכל את הדברים.
למחרת הרים יוסי צלצול למשה וביקש: "משה יקירי, אמנם לא פגעת בנו בכוונה תחילה, אולם אנו מזועזעים ועצובים מהטעות שהתרחשה בעקבות מעשיך. אני מבקש ממך שתחזיר לנו את כספינו ששילמנו לך, שהרי ההשכרה היתה על תנאי שאתה נותן לנו סוכה כשרה - והסוכה לא עמדה בתנאי זה.
האם משה חייב להשיב את מלא הסכום ליוסי ולאה? או שמא כלל אינו חייב?
תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
מכיון שמשה התחייב להביא ליוסי דירה עם סוכה כשרה ולבסוף לא הביא לו סוכה כשרה ודאי שהוא חייב לפצות אותו. מצד שני משה הביא לו דירה טובה ועל זה יוסי צריך לשלם. לכן צריכים לשער או להביא שמאי שיבוא וישער כמה עולה לשכור דירה עם סוכה וכמה עולה לשכור דירה בלי סוכה ואת ההפרש הוא צריך להחזיר לו.
אין מקום לומר שיוסי השוכר אשם בזה שהוא לא בדק ולא שם לב שיש גגון על הסוכה, כי יוסי לא היה צריך לחשוב על זה. הוא ביקש דירה עם סוכה כשרה ולא היה לו להעלות על דעתו שמא יש מעל הסוכה גגון שפוסלת אותו.
יצוין שיוסי לא ייענש על מה שביטל מצוות סוכה ובירך ברכות לבטלה כי "אונס רחמנא פטריה", התורה פוטרת על מה שנעשה באונס שאינו אשמת האדם.
*****
סוכה או לולב איזה מהן קודם?
שאלה:
מי שיש לו שתי אפשרויות בערב חג הסוכות. הוא יכול ללכת למקום שיש שם סוכה אבל לא ארבעת המינים, או למקום שיש ארבעת המינים אבל לא סוכה. לאיזה מקום עדיף ללכת?
תשובה:
הגאון הרב אפרים זלמן מרגליות (בספר מטה אפרים, תרכ"ה, כ"ב):
הוא רשאי ללכת לאן שירצה כי שתי המצוות שקולות.
ביום הראשון של סוכות, מצוות סוכה חיובה מהתורה, לאכול בסוכה, וכן מצוות ארבעת המינים חיובה מהתורה. בשאר ימי חג הסוכות היה מקום לומר שמצות ארבעת המינים עדיפה, שהרי סוכה אין חיוב לאכול בה כלל, שאם אדם מחליט שהוא לא רוצה לאכול כלל הוא אינו חייב לאכול בסוכה, מה שאין כן ארבעת המינים שחייבים ליטלם (אף על פי שהחיוב רק מדברי חכמים בשאר ימי החג). מכל מקום אין זה נכון שלכן ארבעת המינים קודמים, מכיון שאם הוא כן רוצה לאכול, אז הוא מחוייב לאכול בסוכה ומקיים בזה מצווה וכפי שמברך "אשר קדשנו במצוונו וציונו..."
ולכאורה היה ניתן לומר שיש להקדים את מצוות סוכה שהיא קודמת בזמן, שמשיצאו הכוכבים חייב בסוכה ואינו מחויב בארבעת המינים עד שיעלה עמוד השחר. אבל אין זה נכון שכאשר הוא נמצא בערב חג הוא עדיין לא נתחייב בשום מצווה, לא במצוות סוכה ולא בארבעת המינים ולכן אין אין קדימה לזו שזמנה קודם.
לסיכום – מה שירצה יעשה.
(עיין במנחת אשר סוכות, סימן מא, שהרחיב בזה הרבה ולבסוף הסיק "כבר הורה זקן רבינו הגרא"ז מרגליות שמה שירצה יעשה).
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה