ויחי תשע"ט

"פחז כמים אל תותר"
רש"י: "הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, לכך לא תטול את היתרונות שהיו ראויים לך".

קפיצה חופשית

(על פי הספר 'דבר חברון' חלק א, סימן קז)

דוד היה בעיצומו של דיון סוער עם חבריו לחדר, כשלפתע פרצו לחדר שלושה מחבריו. "דוד", קראו, "אנחנו חייבים את עזרתך!" לפני שהספיק לשאול במה מדובר, החלו השלושה לספר את אשר אירע בדקות האחרונות בקומה התחתונה: "ישבנו בחדר ולפתע נכנסו לחדר שני שביעיסטים, ובשניות בודדות רוקנו את מדף הבגדים של גבי, וברחו מהחדר בקולות צחוק רמים. ראינו לאן הם הלכו אבל אנחנו לא מעיזים להתעסק איתם. דווקא אנחנו, החמשושים הנמוכים ביותר בשכבה, והם- השביעיסטים הגבוהים ביותר..."

ויגש תשע"ט

מרק עדשות

(על פי הספר קב ונקי, חושן משפט, סימן תרע"א)

משה חזר לחדרו בפנימייה בשעת לילה מאוחרת. החדר היה חשוך ונראה שחבריו לחדר ישנים כבר מזמן. ראשו עסוק היה עדיין בשיחה אותה ניהל עם חברו דקות ספורות קודם לכן, והוא הרהר בדברים שוב. 
תוך כדי מחשבותיו שם לב לגרונו היבש והצמא, ועיניו סרקו אחר כוס שיוכל למלא. מיד הבחין בכוס חד פעמית המונחת על השידה שבחדר, מילאה במים, בירך "שהכל נהיה בדברו" ושתה לרוויה.

מקץ תשע"ט

בגלל שיוסף הוציא דיבה על אחיו נגזר עליו להיות בבית האסורים עשר שנים (שמות רבה). מכל זה אנו רואין חמר האיסור של חטא הלשון.

(שמירת הלשון, ח"ב, פרק ז)

רסק עגבניות

הרב דוד היה בעיצומו של שיעור מרתק. כל התלמידים היו בהקשבה מלאה וחיכו לשמוע כיצד יתרץ את הקושיה שעלתה במהלך השיעור. לפתע ראה הרב משהו מתעופף מכיוון החלון, ולפני שהספיק להסתכל- עגבנייה גדולה ושמנה התרסקה על הקיר שמולו. 

וישב תשע"ט

"ולא יכלו דברו לשלום"

רש"י – "מתוך גנותם למדנו שבחם שלא דברו אחת בפה ואחת בלב" (לו,ד)

הדיבור הפזיז

בסימן טוב ובמזל טוב נולד לשלומי ולרעייתו תמר בן בכור. כמובן שמהר מאד מצאו את עצמם מקבלים שיחות והודעות ממשפחתם וממכריהם הקרובים והרחוקים.

גם הדּוֹד אברהם, דודו של שלומי נמנה על המאחלים. וכך קרה, ששעות ספורות לאחר הלידה חייג דּוֹד אברהם לשלומי: "מזל טוב אחייין יקר שלי! ובכן, בוודאי חשבת לכבדני בסנדקאות שהרי אתה אחייני היחיד והחביב..." שלומי שמע את הדברים והרגיש את הדם אוזל מפניו. לרגע לא עלה בדעתו לכבד את דודו החביב. אמנם הוא אוהב את דּוֹד אברהם, אך בכל זאת תכנן שהסנדק בבריתו של בנו יהיה תלמיד חכם כדוגמת רבו, אביו או חמיו. 

וישלח תשע"ט

"הַנִּזְהָר שֶׁלֹּא יְסוֹבֵב צַעַר מֵחֲמָתוֹ לַזּוּלַת יְסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׂמִים שֶׁרְצוֹנוֹ יְקֻיַּם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּיַעֲקֹב אֲבִינוֹ: 'וַיֵּצֶר לוֹ' – שֶׁהִצְטַעֵר שֶׁלֹּא יַזִּיק אֲחֵרִים, זָכָה שֶׁלֹּא בָּאָה תַּקָּלָה עַל יָדוֹ..."

בחור הישיבה שנתקע במחסן

(סֵפֶר תּוֹכַחַת חַיִּים לַגה"ק רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י זצ"ל)

בישיבת "אש קודש" נוהגים בחורים רבים לנוח בשעת מנוחת הצהריים. יעקב נכנס לחדרו לנוח, הניח את המכשיר הנייד על מיטתו והתכוון לישון, כשלפתע נזכר ששכח דבר מה בחדר המחסן שבקומה השנייה. בזריזות עלה לקומה השנייה ונכנס כדי לקחת את החבילה אותה שכח. יעקב הרים את החבילה ופנה לפתוח את הדלת שנטרקה אחריו.

ויצא תשע"ט

"הכי אחי אתה ועבדתני חנם, הגידה לי מה משכרתך"(כט, טו)

לסדר את המנקה

ערב אחד, ישב אודי להכנת שעורי הבית במתמטיקה כאשר נזכר כי השאיר את הספר בכתה. במהירות רץ לכיוון בניין הלימודים במטרה לקחת את הספר לפני שהבניין ייסגר. כשהתקרב, נשם לרווחה וראה אורות דלוקים בכתות השונות.

תולדות תשע"ט

"איש ידע ציד" – לצוד ולרמות

(רש"י)

המוכר המתוחכם

צלצול הפעמון בישר על כניסתם של הלקוחות לחנות. שמעון הרים את מבטו מעל דפי העיתון בו עלעל, וראה שני בחורי ישיבה מחפשים דבר מה. "ובכן, במה אוכל לעזור לכם?" שאל שמעון. "אנו מחפשים לקנות מזוזה מהודרת." בזריזות הציע להם כמה אפשרויות, והדגיש להם שהוא ממליץ על מזוזה מסוימת שמחירה בסך הכל ארבע מאות שקלים. לאחר כדקה של התלבטות בחרו השניים מזוזה זו. מיד שילמו, ויצאו מהחנות בשמחה רבה.

חיי שרה תשע"ט

"וירץ לבן אל האיש" - רש"י: "למה רץ ועל מה רץ? אלא "ויהי כראות את הנזם", אמר: "עשיר הוא זה", ונתן עיניו בממון"

הארנק האבוד

(ע"פ הספר 'כל משאלותיך')

השעה שעת לילה מאוחרת. דני התיישב במונית המסיעה אותו חזרה לביתו. במהלך הנסיעה הרהר בעיסוקיו הרבים במהלך היום, כשלפתע הרגיש את ארנקו מחליק מידיו ונופל מתחת לאחד מכסאות הרכב.

עברו עוד כשתי דקות של נסיעה והמונית נעצרה ליד פתח ביתו. מיד התנצל דני והסביר לבעל המונית שהארנק עם סכום הנסיעה נפל מתחת לאחד הכסאות. "סליחה", ביקש דני, "האם תוכל להדליק את האור בכדי שאוכל לחפש את הארנק אותו איבדתי?"

וירא תשע"ט

"ואקחה פת לחם" – וכתוב "ואל הבקר רץ אברהם". אמר רבי אלעזר מכאן שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. ולהפך הרשעים"

(בבא מציעא, פ"ז, ע"א)

הקרב על עליית מפטיר יונה

מנחם, גבאי בית הכנסת "אוהל אברהם" היה בדרכו לתפילת ערבית בליל ז' תשרי. בדרכו הרהר במנהגו המשונה של דוד מזרחי לקנות את מפטיר יונה בתפילת מנחה של יום כיפור. למעשה, ככל שהרהר בכך, לא הצליח להזכר מתי מנהג זה התקבע, אך ברור לו שהדבר קבוע כבר לפחות עשר שנים. בעודו מהרהר בדברים, עלה לפתע רעיון במוחו של מנחם. רק אתמול ניגש אליו גזבר בית הכנסת, אדון לוי המבוגר ותינה בפניו על מצבו הכלכלי הקשה של בית הכנסת...

לך לך תשע"ט

"אל נא תהי מריבה ביני ובינך"

הוויכוח על תווית הזכייה

(על פי הספר דבר חברון חלק א, סימן ס"ב)

ב"ה השמחה הייתה גדולה. משפחת לוי חיתנו השבוע את בנם הקטן, שמואל, עם בחירת ליבו, חיה. החתונה כמובן הייתה שמחה ומרגשת, וכולם חשו באושרם הרב של שתי המשפחות. 

באחת מסעודות ה"שבע ברכות" התארחו הזוג, המשפחה והחברים בבית אחות החתן.

אט, אט החלו אנשים נוטלים ידיהם ומתיישבים לאכול מכל טוב. כולם החמיאו לאחיות ולגיסות החתן שטרחו ועמלו בהכנת המטעמים הרבים. גם האחיינים היו שותפים, ודאגו לחלק לכל המוזמנים את פחיות השתייה האישיות שנקנו על ידי המשפחה המארחת.

נח תשע"ט

"ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש - אף ההורג את עצמו"

(ע"פ רש"י)

שקר שחור

הכל התחיל לפני כמה שנים. מנחם ישב עם חבריו בשעת לילה מאוחרת והללו עישנו סיגריות לרוב. חבריו שראו שמנחם אינו מעשן הפצירו בו רק לנסות. וכך, מסגריה אחת לשנייה ומהשנייה לשלישית... מהר מאד הפכו מנחם והסיגריות לחברים טובים.

בוקר אחד, קם מנחם עם שיעול חזק. בשעות הערב קיבל טלפון מאימו ששאלה לשלומו. כאשר שמעה לפתע את שיעולו החזק התחננה שייגש לרופא שיבדוק את העניין. מנחם ענה לאימו ב"כן, בסדר אמא" וסיים את השיחה.

בראשית תשע"ט

"ויפל... תרדמה על האדם ויישן"

הבייביסיטר שנרדם

השעה שעת לילה מאוחרת. דוד ושני לוי יצאו מאירוע שמחת בית השואבה בלב שמח ובהתלהבות גדולה. שני הודתה לבעלה דוד על הרעיון הנפלא להביא את ברוך בן ה-12 להשגיח על ילדיהם הישנים ובכך לאפשר להם לצאת ולהינות בלי ילדיהם הקטנים.

בנסיעה חזרה לביתם, תוך כדי שיחזור האירוע המרגש, קטע צלצול הטלפון את דיבוריהם. על הקו היתה נעמי, שכנתם. "שני, הכל בסדר?" "כן, למה לא?" השיבה שני. "את בבית?" שאלה נעמי. "למען האמת, לא. מה קרה?" החזירה שני, מתחילה לדאוג.

שמיני עצרת - שמחת תורה תשע"ט

הסוכריה שגרמה למהומה

סיפר הגאון הרב אשר וייס שליט"א:

במהלך הריקודים בשמחת תורה, ניתן ספר התורה לרב ישראל, שהיה תלמיד חכם מבוגר. הרב ישראל התכבד מאד, ושמח להחזיק את ספר התורה שהיה יקר כל כך לליבו. הוא חיבק את הספר והחל מסתובב ושר בהתלהבות יחד עם הקהל, כאשר לפתע

סוכות - מגילת קהלת תשע"ט

"עשיתי לי שרים ושרות ותענוגות בני האדם... והנה הכל הבל ורעות רוח"

(קהלת,ב, ח-יא)

מסיבת הנערים

 (על פי מסורת משה חלק א, הלכות גניבה) 

א' אלול. שנת הלימודים בישיבה החלה היום, ולקראת ערב התכנסו כל התלמידים, ותיקים כחדשים בחדר האוכל.

ראש הישיבה החל את נאומו הקבוע, ובסיום דבריו הודיע כך: "ישיבתנו היא ישיבת קודש, ואנו אמונים על טהרת הקודש. לכן אני מזהיר את כלל התלמידים לבל ייראו בחדרי הישיבה ספרים שאינם מתאימים לרוחנו, וכן שלא תישמע חלילה מוזיקה שאינה מתאימה לדרך חיינו. באם חלילה יימצא תלמיד שלא יישם הוראות אלו – נאלץ להחרים לו לאלתר את הספר או את הטייפ, ולהחזירם לו אך ורק בסוף שנה. ראו הוזהרתם!"

סוכות תשע"ט

השוכר המאוכזב

יוסי ולאה התכוננו כבר שבועות רבים לחגיגת חג הסוכות בירושלים. הם שכרו כבר לפני כמה חודשים דירה ובעל הדירה הבטיח לצייד אותה בסוכה כשרה למהדרין. 

לאחר טרחה מרובה הגיע ליל החג. יוסי, לאה ובני משפחתם ישבו בסוכה הגדולה והמרווחת ונהנו מהאווירה הירושלמית שאפפה את המקום. מכל עבר נשמעו דיבורים ושירים הבוקעים מהסוכות השכנות, והמשפחה כולה הסכימה שזהו המקום המיוחד ביותר לחגוג בו את חג הסוכות. גם הצינה הירושלמית תרמה לאווירה הנעימה.

שבת שובה תשע"ט

"כל אדם צריך (מלבד לימוד תורה) לעסוק בחסד ולרחם על הבריות, ועבור זה יכפר עוונותיו, וכדכתיב "בחסד ואמת יכפר עון", וירחמו עליו מן השמים להוסיף לו חיים. וכמו שאמרו חז"ל: כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים."

(משנה ברורה, הלכות יום הכיפורים, תרטו, סעיף ו ב שער הציון) 

"כהן קודם ללוי" - האומנם?

( על פי הספר 'כל משאלותיך' פרשת וירא)

יוסי איש עסוק מאד, אולם הוא מקפיד מידי שבוע לצאת אל השטח ולעזור למשפחות הנמצאות במצוקה. רשויות הרווחה כבר מכירות את מנהגו מזה שנים, ומעבירות לו מדי פעם רשימות חדשות.