ויחי תשע"ט

"פחז כמים אל תותר"
רש"י: "הפחז והבהלה אשר מהרת להראות כעסך, כמים הללו הממהרים למרוצתם, לכך לא תטול את היתרונות שהיו ראויים לך".

קפיצה חופשית

(על פי הספר 'דבר חברון' חלק א, סימן קז)

דוד היה בעיצומו של דיון סוער עם חבריו לחדר, כשלפתע פרצו לחדר שלושה מחבריו. "דוד", קראו, "אנחנו חייבים את עזרתך!" לפני שהספיק לשאול במה מדובר, החלו השלושה לספר את אשר אירע בדקות האחרונות בקומה התחתונה: "ישבנו בחדר ולפתע נכנסו לחדר שני שביעיסטים, ובשניות בודדות רוקנו את מדף הבגדים של גבי, וברחו מהחדר בקולות צחוק רמים. ראינו לאן הם הלכו אבל אנחנו לא מעיזים להתעסק איתם. דווקא אנחנו, החמשושים הנמוכים ביותר בשכבה, והם- השביעיסטים הגבוהים ביותר..."

ויגש תשע"ט

מרק עדשות

(על פי הספר קב ונקי, חושן משפט, סימן תרע"א)

משה חזר לחדרו בפנימייה בשעת לילה מאוחרת. החדר היה חשוך ונראה שחבריו לחדר ישנים כבר מזמן. ראשו עסוק היה עדיין בשיחה אותה ניהל עם חברו דקות ספורות קודם לכן, והוא הרהר בדברים שוב. 
תוך כדי מחשבותיו שם לב לגרונו היבש והצמא, ועיניו סרקו אחר כוס שיוכל למלא. מיד הבחין בכוס חד פעמית המונחת על השידה שבחדר, מילאה במים, בירך "שהכל נהיה בדברו" ושתה לרוויה.

מקץ תשע"ט

בגלל שיוסף הוציא דיבה על אחיו נגזר עליו להיות בבית האסורים עשר שנים (שמות רבה). מכל זה אנו רואין חמר האיסור של חטא הלשון.

(שמירת הלשון, ח"ב, פרק ז)

רסק עגבניות

הרב דוד היה בעיצומו של שיעור מרתק. כל התלמידים היו בהקשבה מלאה וחיכו לשמוע כיצד יתרץ את הקושיה שעלתה במהלך השיעור. לפתע ראה הרב משהו מתעופף מכיוון החלון, ולפני שהספיק להסתכל- עגבנייה גדולה ושמנה התרסקה על הקיר שמולו. 

וישב תשע"ט

"ולא יכלו דברו לשלום"

רש"י – "מתוך גנותם למדנו שבחם שלא דברו אחת בפה ואחת בלב" (לו,ד)

הדיבור הפזיז

בסימן טוב ובמזל טוב נולד לשלומי ולרעייתו תמר בן בכור. כמובן שמהר מאד מצאו את עצמם מקבלים שיחות והודעות ממשפחתם וממכריהם הקרובים והרחוקים.

גם הדּוֹד אברהם, דודו של שלומי נמנה על המאחלים. וכך קרה, ששעות ספורות לאחר הלידה חייג דּוֹד אברהם לשלומי: "מזל טוב אחייין יקר שלי! ובכן, בוודאי חשבת לכבדני בסנדקאות שהרי אתה אחייני היחיד והחביב..." שלומי שמע את הדברים והרגיש את הדם אוזל מפניו. לרגע לא עלה בדעתו לכבד את דודו החביב. אמנם הוא אוהב את דּוֹד אברהם, אך בכל זאת תכנן שהסנדק בבריתו של בנו יהיה תלמיד חכם כדוגמת רבו, אביו או חמיו. 

וישלח תשע"ט

"הַנִּזְהָר שֶׁלֹּא יְסוֹבֵב צַעַר מֵחֲמָתוֹ לַזּוּלַת יְסַיְּעוּהוּ מִן הַשָּׂמִים שֶׁרְצוֹנוֹ יְקֻיַּם כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּיַעֲקֹב אֲבִינוֹ: 'וַיֵּצֶר לוֹ' – שֶׁהִצְטַעֵר שֶׁלֹּא יַזִּיק אֲחֵרִים, זָכָה שֶׁלֹּא בָּאָה תַּקָּלָה עַל יָדוֹ..."

בחור הישיבה שנתקע במחסן

(סֵפֶר תּוֹכַחַת חַיִּים לַגה"ק רַבִּי חַיִּים פָלָאגִ'י זצ"ל)

בישיבת "אש קודש" נוהגים בחורים רבים לנוח בשעת מנוחת הצהריים. יעקב נכנס לחדרו לנוח, הניח את המכשיר הנייד על מיטתו והתכוון לישון, כשלפתע נזכר ששכח דבר מה בחדר המחסן שבקומה השנייה. בזריזות עלה לקומה השנייה ונכנס כדי לקחת את החבילה אותה שכח. יעקב הרים את החבילה ופנה לפתוח את הדלת שנטרקה אחריו.

ויצא תשע"ט

"הכי אחי אתה ועבדתני חנם, הגידה לי מה משכרתך"(כט, טו)

לסדר את המנקה

ערב אחד, ישב אודי להכנת שעורי הבית במתמטיקה כאשר נזכר כי השאיר את הספר בכתה. במהירות רץ לכיוון בניין הלימודים במטרה לקחת את הספר לפני שהבניין ייסגר. כשהתקרב, נשם לרווחה וראה אורות דלוקים בכתות השונות.

תולדות תשע"ט

"איש ידע ציד" – לצוד ולרמות

(רש"י)

המוכר המתוחכם

צלצול הפעמון בישר על כניסתם של הלקוחות לחנות. שמעון הרים את מבטו מעל דפי העיתון בו עלעל, וראה שני בחורי ישיבה מחפשים דבר מה. "ובכן, במה אוכל לעזור לכם?" שאל שמעון. "אנו מחפשים לקנות מזוזה מהודרת." בזריזות הציע להם כמה אפשרויות, והדגיש להם שהוא ממליץ על מזוזה מסוימת שמחירה בסך הכל ארבע מאות שקלים. לאחר כדקה של התלבטות בחרו השניים מזוזה זו. מיד שילמו, ויצאו מהחנות בשמחה רבה.

חיי שרה תשע"ט

"וירץ לבן אל האיש" - רש"י: "למה רץ ועל מה רץ? אלא "ויהי כראות את הנזם", אמר: "עשיר הוא זה", ונתן עיניו בממון"

הארנק האבוד

(ע"פ הספר 'כל משאלותיך')

השעה שעת לילה מאוחרת. דני התיישב במונית המסיעה אותו חזרה לביתו. במהלך הנסיעה הרהר בעיסוקיו הרבים במהלך היום, כשלפתע הרגיש את ארנקו מחליק מידיו ונופל מתחת לאחד מכסאות הרכב.

עברו עוד כשתי דקות של נסיעה והמונית נעצרה ליד פתח ביתו. מיד התנצל דני והסביר לבעל המונית שהארנק עם סכום הנסיעה נפל מתחת לאחד הכסאות. "סליחה", ביקש דני, "האם תוכל להדליק את האור בכדי שאוכל לחפש את הארנק אותו איבדתי?"

וירא תשע"ט

"ואקחה פת לחם" – וכתוב "ואל הבקר רץ אברהם". אמר רבי אלעזר מכאן שהצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה. ולהפך הרשעים"

(בבא מציעא, פ"ז, ע"א)

הקרב על עליית מפטיר יונה

מנחם, גבאי בית הכנסת "אוהל אברהם" היה בדרכו לתפילת ערבית בליל ז' תשרי. בדרכו הרהר במנהגו המשונה של דוד מזרחי לקנות את מפטיר יונה בתפילת מנחה של יום כיפור. למעשה, ככל שהרהר בכך, לא הצליח להזכר מתי מנהג זה התקבע, אך ברור לו שהדבר קבוע כבר לפחות עשר שנים. בעודו מהרהר בדברים, עלה לפתע רעיון במוחו של מנחם. רק אתמול ניגש אליו גזבר בית הכנסת, אדון לוי המבוגר ותינה בפניו על מצבו הכלכלי הקשה של בית הכנסת...

לך לך תשע"ט

"אל נא תהי מריבה ביני ובינך"

הוויכוח על תווית הזכייה

(על פי הספר דבר חברון חלק א, סימן ס"ב)

ב"ה השמחה הייתה גדולה. משפחת לוי חיתנו השבוע את בנם הקטן, שמואל, עם בחירת ליבו, חיה. החתונה כמובן הייתה שמחה ומרגשת, וכולם חשו באושרם הרב של שתי המשפחות. 

באחת מסעודות ה"שבע ברכות" התארחו הזוג, המשפחה והחברים בבית אחות החתן.

אט, אט החלו אנשים נוטלים ידיהם ומתיישבים לאכול מכל טוב. כולם החמיאו לאחיות ולגיסות החתן שטרחו ועמלו בהכנת המטעמים הרבים. גם האחיינים היו שותפים, ודאגו לחלק לכל המוזמנים את פחיות השתייה האישיות שנקנו על ידי המשפחה המארחת.

נח תשע"ט

"ואך את דמכם לנפשתיכם אדרש - אף ההורג את עצמו"

(ע"פ רש"י)

שקר שחור

הכל התחיל לפני כמה שנים. מנחם ישב עם חבריו בשעת לילה מאוחרת והללו עישנו סיגריות לרוב. חבריו שראו שמנחם אינו מעשן הפצירו בו רק לנסות. וכך, מסגריה אחת לשנייה ומהשנייה לשלישית... מהר מאד הפכו מנחם והסיגריות לחברים טובים.

בוקר אחד, קם מנחם עם שיעול חזק. בשעות הערב קיבל טלפון מאימו ששאלה לשלומו. כאשר שמעה לפתע את שיעולו החזק התחננה שייגש לרופא שיבדוק את העניין. מנחם ענה לאימו ב"כן, בסדר אמא" וסיים את השיחה.

בראשית תשע"ט

"ויפל... תרדמה על האדם ויישן"

הבייביסיטר שנרדם

השעה שעת לילה מאוחרת. דוד ושני לוי יצאו מאירוע שמחת בית השואבה בלב שמח ובהתלהבות גדולה. שני הודתה לבעלה דוד על הרעיון הנפלא להביא את ברוך בן ה-12 להשגיח על ילדיהם הישנים ובכך לאפשר להם לצאת ולהינות בלי ילדיהם הקטנים.

בנסיעה חזרה לביתם, תוך כדי שיחזור האירוע המרגש, קטע צלצול הטלפון את דיבוריהם. על הקו היתה נעמי, שכנתם. "שני, הכל בסדר?" "כן, למה לא?" השיבה שני. "את בבית?" שאלה נעמי. "למען האמת, לא. מה קרה?" החזירה שני, מתחילה לדאוג.

ויחי תשע"ח

"ועתה אעלה נא ואקברה את אבי" (נ', ה')

מתכון נפלא לעוגת השמרים

סיפורנו עוסק באופה מוצלח מקיבוץ נען, ושמו יעקב טופור. במסגרת ניסוייו ויצירותיו במטבח הוא הצליח להמציא מתכון מעולה לעוגת שמרים. שמם וטעמם של עוגות השמרים שיצאו תחת ידיו היו לשם דבר. רבים היו קונים ונהנים מעוגות אלו שנמכרו בשווקים ובחנויות הגדולות. עוגות אלו נודעו בשמם "העוגה של יענקלה".

ויגש תשע"ח

"ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות לפניו גשנה"

רש"י: "ומדרש אגדה להורות לפניו לתקן לו בית תלמוד שמשם תצא הוראה" (מו,כח)

התלבטות הנדבן העשיר

(ע"פ הספר "טובך יביעו")

מר לוי נהג לתרום באופן קבוע אלפי דולרים כל שנה לישיבות לחיזוק לימוד התורה. יום אחד, פנה אליו אדם, ושמו יוסי. יוסי סיפר למר לוי על הארגון שבו עובד שמטרתו קירוב רחוקים והחזרה בתשובה. הוא החל לתאר כיצד ארגון זה מאפשר הצצה לחיי תורה ומצוות לאנשים הרחוקים מתורה וכן מסייע מאד לרחוקים שמעוניינים בתמיכה ועזרה בחזרה בתשובה.

וישלח תשע"ח

יעקב התקין עצמו לשלשה דברים לדורון לתפילה ולמלחמה

(רש"י, לב,ט)

הכרת הטוב

בוקר אחד, החל נפתלי להרגיש ברע. לאחר כמה דקות הוא התמוטט והובהל לבית החולים זיו בצפת כאשר הוא סובל מהתקף לב. הרופאים החלו במאמצי החייאה על ידי מכות חשמל, אך ללא הועיל. התייעצו הרופאים זה בזה והחליטו שאין טעם להמשיך, אדם זה לא יחיה.

ויצא תשע"ח

וַיְהִי בַבֹּקֶר וְהִנֵּה הִוא לֵאָה וַיֹּאמֶר אֶל לָבָן מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לִּי הֲלֹא בְרָחֵל עָבַדְתִּי עִמָּךְ וְלָמָּה רִמִּיתָנִי

לגלות את הגיל?

(מתוך שיעוריו של הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א)

מעשה בחסיד גור ושמו יעקב. בתקופת שידוכיו הציעו ליעקב בחורה, גם היא חסידת גור, שמה רבקה. במהלך הבירורים שלפני ההיכרות, נאמר ליעקב שהבחורה הינה בת 21.

ב"ה השניים נפגשו, ולאחר מספר פגישות החליטו להתחתן. השניים כבר הודיעו למשפחותיהם, וכולם שמחו והתרגשו. אולם, דבר מה הפריע לרבקה והיא הזדרזה בעיצומם של ההכנות למסיבת האירוסין לביתו של האדמו"ר מגור, בעל ה"בית ישראל". משנכנסה לאדמו"ר סיפרה לו שאמנם נאמר ליעקב בשידוכים שהיא בת 21, אך האמת היא שהיא כבר בת 23!

תולדות תשע"ח

"ויגדלו הנערים "

(בראשית כה)

מי יקרא בתורה?

(על פי הספר חשוקי חמד מסכת מגילה דף כד)

בבית כנסת מסוים נקבע כלל שמשפחות שמעוניינות לחגוג בר מצווה לבניהם בקריאת המפטיר חייבים להודיע על כך לגבאי שישה חודשים מראש (נציין שבבית כנסת זה נהגו כמו בהרבה מקומות שחתן בר המצוה קורא רק את המפטיר ולא את כל הפרשה). 

חזי התכונן לקריאה בתורה של המפטיר בשבת פרשת תולדות, ואביו הודיע לגבאים על כך כפי שנדרש. ביום חמישי בצהריים,שבוע לפני פרשת תולדות, ניגש שמואל יחד עם בנו דוד לגבאי והודיע לו שבשבוע הבא, פרשת תולדות, דוד חוגג בר מצווה והוא מתכונן לקרוא בתורה.

חיי שרה תשע"ח

 "ויאמר אחיה ואמה” - רש"י:

ובתואל היכן היה? הוא היה רוצה לעכב ובא מלאך והמיתו"

שפתי חכמים: "רצה לומר היה נותן סם המוות בקערה באכילה, ומיהרו עליו לאכול כדי שלא ירגיש בדבר... והוא הרגיש בדבר ואמר לא אוכל עד אם דברתי דברי, ובתוך כך סבב המלאך הקערה ובא סם המות לפני בתואל ואכל ומת"

בראשית כד, נה

רעל בכריך

(על פי חשוקי חמד בבא קמא דף סט עמוד א ושיעור הגאון רב אשר וייס בנושא 'חושד בכשרים')

מעשה בסטודנט ושמו סטיב באחד מבתי הספר לרפואה בארצות הברית שלא הצליח חברתית. מהר מאד, הפך הסטודנט למטרה להשתלחות ולהתגרות על ידי שאר התלמידים. 

מעשי ההתעללות וההתגרות של הסטודנטים הגיעו לרמה כזאת שהיה אחד מהם, ג'וני שמו, מתגנב יום יום, לוקח בחשאי את הכריך של סטיב ואוכל אותו להנאתו לקול תשואותיהם של חבריו הסטודנטים. כמובן, שאף אחד מהסטודנטים האחרים לא ניסה לעזור לסטיב למצוא את הגנב או למנוע ממנו לקחת את האוכל שלו.

וירא תשע"ח

"וירא אליו ה' באלני ממרא והוא ישב פתח האהל כחם היום"

רש"י: "לבקר  את החולה, אמר רבי חמא בר חנינא, יום שלישי למילתו היה, ובא הקב"ה ושאל בשלומו"

(יח,א)

סיוע לחולה

(על פי חשוקי חמד יומא כו,ב)

שלמה הוא רופא בכיר באחד מבתי החולים בארץ, וכן הרופא היחיד בישובו. בשנה האחרונה, ביום כיפור, הוא נקלע לדילמה קשה.

בזמן ההפסקה בין תפילת מוסף למנחה הוא הגיע הביתה ועמד לנוח מעט. 

שלמה כבר נכנס למיטה כשלפתע נשמעו דפיקות חזקות בדלת. בפתח עמדו שניים מהשכונה וסיפרו לו שאיציק, אחד מחברי הישוב סובל מאד מפריצת דיסק. איציק צועק ובוכה בגלל הכאבים החזקים ומתחנן לעזרה בשיכוך הכאבים. חבריו ניסו להרגיע אותו, אך איציק סובל מאד והתחנן שיימצאו מישהו שיכול להזריק לו תרופות משככי כאבים.

לך לך תשע"ח

"וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ ה֔' הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע ה֖' אֶל־ עָנְיֵֽךְ: וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן"

בראשית טז, יא-יב 

בשביל התפילה

(על פי חשוקי חמד נדה דף לג עמוד ב)

ביישוב מסוים היה בית כנסת, אך הגישה לבית הכנסת לא היתה נוחה. שביל הגישה היה מלא עפר וחצץ, ורצו המתפללים ליישרו כדי שתהיה להם גישה טובה. אחד המתפללים הכיר ערבי וביקש ממנו שיבצע את העבודה. הערבי הסכים, אולם, כשנשאל לגבי גובה התשלום, ענה שאינו מעוניין בתשלום כספי, אלא שיתפללו עליו שיהיו לו ילדים.