"וַיֹּ֤אמֶר לָהּ֙ מַלְאַ֣ךְ ה֔' הִנָּ֥ךְ הָרָ֖ה וְיֹלַ֣דְתְּ בֵּ֑ן וְקָרָ֤את שְׁמוֹ֙ יִשְׁמָעֵ֔אל כִּֽי־שָׁמַ֥ע ה֖' אֶל־ עָנְיֵֽךְ: וְה֤וּא יִהְיֶה֙ פֶּ֣רֶא אָדָ֔ם יָד֣וֹ בַכֹּ֔ל וְיַ֥ד כֹּ֖ל בּ֑וֹ וְעַל־פְּנֵ֥י כָל־אֶחָ֖יו יִשְׁכֹּֽן"
בראשית טז, יא-יב
בשביל התפילה
(על פי חשוקי חמד נדה דף לג עמוד ב)
ביישוב מסוים היה בית כנסת, אך הגישה לבית הכנסת לא היתה נוחה. שביל הגישה היה מלא עפר וחצץ, ורצו המתפללים ליישרו כדי שתהיה להם גישה טובה. אחד המתפללים הכיר ערבי וביקש ממנו שיבצע את העבודה. הערבי הסכים, אולם, כשנשאל לגבי גובה התשלום, ענה שאינו מעוניין בתשלום כספי, אלא שיתפללו עליו שיהיו לו ילדים.
מיד התפתח דיון בין המתפללים האם מותר להתפלל על הערבי שיוולדו לו ילדים או שמא אסור. היו שטענו שעדיף שיישאר עקר שהרי אין לנו יכולת לדעת האם הבנים שיוולדו לו יהיו רוצחי ישראל חלילה. לעומתם, היו שטענו שאם יתפללו עליו הרי יהיה בזה קידוש השם. כיצד עליהם לנהוג?תשובה:
הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
כתב השולחן ערוך שמילדת ישראלית אסור לה ליילד בנה של נכרית, ולא תניק את בנה שמגדלת בן לעבודה זרה.
לפי זה כתב בספר חוקי חיים (פרשת וארא) שקל וחומר שאסור להתפלל על עכו"ם שיתרפא ממכתו ומחוליו.
לעומתו בשדי חמד (כללים מערכת ל כלל קיז) כתב בשם ספר רב דגן, שמותר להתפלל על הגוי שיתרפא. ומסביר שמה שכתב השו"ע שאין לרפא גוי, כל זה מדובר בדורות קדומים שהיו אדוקים בעבודה זרה, אך בזמן הזה שאינם עובדי עבודה זרה מותר להתפלל עליהם. מוסיף השדי חמד ואומר שאם התפילה תתקבל ע"י הקב"ה יהיה בכך קידוש ה' גדול. כמו כן, ייתכן שעל ידי זה יתגייר, וראיה מאלישע הנביא שריפא את נעמן ועל ידי כך נעשה גר צדק.
הרב חיים פאלאג'י ז"ל בספר 'חיים ביד' כתב בתשובה הלכתית שמותר להתפלל עבור גוי שיתרפא. הוסיף הגאון שבאופן פלאי בזמן כתיבת תשובה זו, הגיע בדיוק מקרה כזה לפתחו: יהודי יקר מספר שיש לו חבר, שותף גוי, והוא חולה מאד ונוטה למות. אותו יהודי רוצה לקבץ מנין של תלמידי חכמים שיתפללו על הגוי שלא ימות, שאם ימות ייגרם ליהודי נזק כספי רב. הגאון הסכים לכך ואף חיזק את היהודי, ואכן הגוי נתרפא והכיר במעלת עמ"י.
לכאורה, לפי השיטות שמנינו שמותר להתפלל על גוי שיבריא, אולי גם מותר להתפלל עליו שיוליד? אך נראה בכל זאת שהעניין כאן הוא מעט שונה, ועדיף שלא יתפלל. מדוע?
א) אין בידינו הבטחה שתפילתנו תיענה. במידה והתפילות לא ייענו עלול להיגרם מכך חילול ה' גדול מאד.
ב) דבריהם אמורים לרפאות חולה שמכירים אותו שאינו מזיק, אבל להתפלל עליו שיוליד בן מי יודע אולי יזיק לישראל, ויש לחשוש ממה שהילד הנולד עלול לעשות לעם ישראל.
לכן אין להתפלל שיוולד לערבי ילד, ויאמרו לערבי שאין אנו בדרגה כזאת להתפלל עליו, ודבר זה מסור רק לגדולי ישראל, וישלמו לו כמה ששווה עבודתו.
לעומתו סובר הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א שאין שום מניעה להתפלל על הגוי ויש לעשות כן כהכרת טובה. הערבים לא נחשבים עובדי עבודה זרה ואין מה לחשוש.
הוסיף הרב אביגדור נבנצל שמסופר על הרב לוי יצחק מברדיצ'ב שביקשו הגויים שיתפלל על גוי חולה שיבריא. הוא פנה לרבונו של עולם ואמר " כל כך הרבה גויים יש לך בעולם, מה איכפת לך שיהיה עוד אחד".
(הערה- מצאתי בספר מסורת משה שהרב משה פיינשטיין התיר להתפלל על גוי שיהיה לו ילדים, ואף הוא אמר "הרי יש כל כך הרבה גויים בעולם, מה נפקא מינה בעוד אחד?").
לסיכום: לדעת הגאון הרב זילברשטיין אין להתפלל שיוולד לערבי ילד, אבל לדעת הגאון הרב נבנצל מותר וראוי לעשות כן.
*****
"וַֽיְהִי־רִ֗יב בֵּ֚ין רֹעֵ֣י מִקְנֵֽה־אַבְרָ֔ם וּבֵ֖ין רֹעֵ֣י מִקְנֵה־ל֑וֹט וְהַֽכְּנַעֲנִי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י אָ֖ז יֹשֵׁ֥ב בָּאָֽרֶץ"
רש"י: ויהי ריב- "לפי שהיו רועים של לוט רשעים ומרעים בהמתם בשדות אחרים, ורועי אברם מוכיחים אותם על הגזל..."
בראשית יג, ז
בניין הממתקים
(על פי חשוקי חמד ראש השנה דף לג ע"א - ענין ה)
באחד הבניינים שבעיר מתגורר אדם שיש לו עסק של מכונות פחיות וממתקים הפזורות בכל רחבי העיר. משום כך, הוא מחזיק בחצר הבנין כמות גדולה מאד של פחיות וממתקים מכל המינים והצבעים. ילדי הבניין נתקלים יום יום ביציאתם ובכניסתם לבניין באלפי פחיות ססגוניים, ובכמות עצומה של כל מיני וסוגי הממתקים. כמובן שמיני המתיקה השונים קורצים מאד לילדים, במיוחד לאור העובדה שהכל מונח גלוי והפקר ללא שום השגחה ושמירה כלל. כתוצאה מכך, הם נכשלים מפעם לפעם בגניבת פחית או שתים, ולפעמים גם לוקחים משאר הממתקים.
הורי הילדים מדברים ומסבירים לילדים את חומרת איסור הגניבה, אך איזה ילד מצליח לעמוד בפיתוי כה גדול יום אחרי יום?
הורי ילדי הבניין חשים במצוקה גדולה, שכן הם רואים כיצד החינוך הרב שמשקיעים בילדים, קורס למול הררי ממתקים ופחיות נוצצות שילדיהם נתקלים בהם יום אחרי יום. כמעט בכל יום, ישנו ילד בבניין שלוקח רק איזה ממתק קטן או פחית מפתה. האם נגזר על ילדיהם להיות גנבים מקצועיים ח"ו?!
בשאלה ובדרישה זו פנו ההורים לבעל העסק וביקשו שיכניס את כל המוצרים למחסן סגור. אולם, בעל העסק לא הסכים לכך וענה: "וכי במכולת אין אלפי מוצרים הקורצים לילדים, והם עוברים יום יום ליד המכולת. אולי גם צריך לסגור במכולת את הממתקים בתוך כספת סגורה היטב כדי שהילדים לא יכשלו בגניבה! זהו בדיוק תפקידם של ההורים לחנך את הילדים שברכוש של מישהו אחר אסור לנגוע!"
באו דיירי הבניין ובעל העסק עם שאלתם לרב. האם בעל העסק צודק ואינו חייב להכניס את מוצריו למחסן, או שמא דיירי הבניין האחרים צודקים ויש להכניס הכל למחסן סגור?תשובה:
טענת בעל העסק שזהו תפקיד ההורים לחנך את ילדיהם, אינו צודק, שהרי כתב הרמח"ל בספר מסילת ישרים (פרק טו) שהדבר שגורם לאדם לחטוא ולהתפתה לתענוגות העולם הוא מראה העיניים. מביא הרמח"ל הוכחה לכך מחוה: (בראשית ג ו) 'ותרא האשה כי טוב העץ למאכל, וכי תאוה הוא לעינים וגו' ותקח מפריו ותאכל'.
נאמר כעת שאם חוה, שהיא היתה קרובה כל כך לקב"ה, פאר הבריאה, לא הצליחה לעמוד בפיתוי עיניים, איך אפשר לצפות לרמה גבוהה יותר אצל הילדים האלו?!
לפיכך, ניתן לדרוש מבעל העסק שיסלק את המפגע מהבניין.
בנוסף, על הטענה שבמכולת יש אלפי מוצרים מגרים, אינו צודק, שהרי שם זה מונח תחת שמירה, והילד כבר רגיל להיזהר, מה שאין כן בתוך הבניין שלו שהוא מונח ללא שמירה.
לסיכום: נראה שההורים יכולים לדרוש שיכניס מיד את כל המוצרים למחסן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה