שבת זכור תשע"ח

הילד שהציל את המצב

כבר שנים אחדות שהיחסים בין שני השכנים שמוליק ואלי אינם טובים כלל וכלל. בכל הזדמנות שנקרית בדרכם הם בזים זה לזה ומשפילים מאד האחד את השני.

לקראת פורים, בעוד אלי מהרהר כיצד יוכל להחזיר לשמוליק על ההשפלה האחרונה, גמלה בליבו ההחלטה להשתיק את שמוליק אחת ולתמיד. הכיצד? העניין הובהר בבוקרו של יום הפורים.

פורים הגיע, שמחה וצהלה. לאחר קריאת המגילה מתחיל אלי לחלק את משלוחי המנות לבני ביתו. המשלוח הראשון למשפחת כהן, המשלוח השני למשפחת זלמנוביץ וכן הלאה. לאחר הסבב הראשון קורא אלי לבנו הקטן בן ה-7 שמחופש לשוטר. אלי הגיש לבנו את המשלוח המיוחד שייעד לשמוליק. היה זה משלוח יפה ומכובד אולם כאן עשה אלי מעשה שלא ייעשה. על המשלוח הונח אקדח ועליו פתק : תזהר ממני!". "קח את המשלוח הזה והבא אותו בבקשה לשמוליק" אמר האב לבנו. "אין בעיה" אמר הילד. הילד מתחיל ללכת והוא מסתכל על המשלוח הענק שאבא שלו נתן לו "איזה כיף לשמוליק הזה" הוא חושב לעצמו "איך בא לי מהקליק הענק שאבא נתן לו", תוך כדי שהוא בוחן את המשלוח הוא רואה אקדח קטן שעליו מוצמד פתק יפה. "נראה לי שאבא התבלבל והתכוון לתת לי את האקדח, אני באמת צריך 2 אקדחים, זה ממש כיף ככה". וכך בלי לחשוב, הוא שלף את האקדח עם הפתק והכניס לתוך הכיס. 

כאשר הגיע המשלוח לידיו של שמוליק הוא פער את פיו בתדהמה. "איזה יופי, איזה רעיון נפלא היה לו לאלי להפסיק כבר את ההתנצחויות הבלתי פוסקות שלנו. וכך, מיהר גם הוא לשלוח משלוח מכובד אף יותר חזרה לאלי. 

אלי קיבל את המשלוח בחיוך והשניים התפייסו. מיד התברר לאלי על מעשהו של בנו ושמח מאד שכך התגלגלו הדברים. אולם, דבר אחד הטריד את מנוחתו:

  האם יצא ידי חובת משלוח מנות לשמוליק כאשר כוונתו האמיתית היתה להקניט את שמוליק? 

תשובה:

הרב יעקב אריאל שליט"א: ברור שמשלוח מנות עם אקדח למעלה ופתק של איבה איננו משלוח מנות, ולא יוצאים בו ידי חובה.

השאלה שאנחנו צריכים לשאול היא, האם במשלוח מנות הולכים לפי המעשה או התוצאה. אם הולכים לפי המעשה אז לא קיים את המצוה לפי שלא התכוון למצוה. אבל אם הולכים לפי התוצאה אז בסוף בזכות הבן היתה פה תוצאה של משלוח מנות כדין. 

למעשה נראה שבמשלוח מנות הולכים לפי המעשה והוא לא יצא ידי חובה. עניינו של משלוח מנות הוא כלשון הפסוק "משלוח מנות איש לרעהו". משלוח שנועד לחזק את האהבה והאחווה בין אחד לשני. במשלוח כזה שכל עניינו להרבות שנאה לא יצא ידי חובה.  

לעומתו, סבור הרב יצחק זילברשטיין שליט"א שיצא ידי חובה.

אמנם אם משלוח המנות היה מגיע אליו עם האקדח, אז לא היה יוצא ידי חובה כי זה לא נחשב משלוח מנות, אבל כיון שבפועל הגיע אליו המשלוח מנות בצורה מתוקנת נראה שיצא ידי חובה. וכתב שהסכים עמו  הרב חיים קנייבסקי שליט"א.

דעה נוספת: הרב אביגדור נבנצל שליט"א סבור שנראה שהיה יוצא ידי חובה אף אם היה מגיע אליו עם האקדח, כיוון שמתחת לאקדח יש משלוח מנות מצוין!

אף שהאקדח הוא דבר מגונה ביותר אין הוא פוסל את משלוח המנות.  

*****

סיפורים לפורים

הרב מתקן חרב מפלסטיק

(מתוך 'אביהם של ישראל חלק, ב)

סיפר הרב יוסף אליהו, בנו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל: בליל פורים אחד הגיעו לבית אבא זכר צדיק לברכה, הרבה אנשים לשיר ולרקוד בשמחת הפורים. בשעת חצות הלילה רמזו בני הבית לאנשים כי מאוחר, והרי מחר צריך לקום להתפלל בהנץ החמה, וכולם התחילו להתפזר.

פתאום אבי מורי, ראה ילד קטן כבן שבע, והוא בוכה. קרא לו אליו ושאל אותו: "למה אתה בוכה? פורים היום, צריך להיות שמח". השיב הילד לרב: "נשברה לי החרב של התחפושת". לקח  אותו הרב למטבח ואמר לו: "אני אתקן לך את החרב".

הרב הדליק את האש, חימם את שני קצוות החרב, שם ביניהם סיכה מלובנת מברזל וחיבר את חרב הפלסטיק. בעשותו כך נראה הרב נינוח, למרות השעה המאוחרת ולמרות שההתעסקות עם החרב ארכה כרבע שעה. 

*****

"משלוח המנות" שהחזיר המלבי"ם לרפורמים

סיפר הרב מרדכי אליהו:

לפני למעלה ממאתיים שנה, בזמן הרפורמים והמשכילים הראשונים, היו גדולי ישראל שיצאו להלחם מלחמת חורמה נגדם. אחד מגדולי הלוחמים נגדם היה המלבי"ם.

פעם רצו אותם רשעים לעשות ממנו צחוק ולעג ובפרט רצו להרגיז אותו. לשם כך הלכו לחנות שמוכרים עוגיות וממתקים, ובקשו מהמוכר שיתן להם עוגיות בצורת חזיר. לקחו אותם רשעים את העוגיות ומסרו אותם בידי שליח נאמן ובקשו ממנו להביא את זה למלבי"ם.

כשקיבל המלבי"ם את המשלוח מנות העשוי בצורת חזירים שאל את השליח מי השולחים, והשליח אמר שאינו יודע. אמר לו המלבי"ם, אם כן לא קיימו המשלחים מצות משלוח מנות.

ראה המלבי"ם שהוא אומר שאינו יודע כי הוא חושש ממשלחיו, ביקש ממנו להמתין, וירד לחנות לקנות עוגיות בדמות רבנים ועשה מזה משלוח מנות, וביקש ממנו להחזיר את זה למי ששלחו לו.

חזר השליח לאותם רשעים ששלחו אותו, ואמר להם שהרב לא התרגז ואדרבה שלח להם בחזרה משלוח מנות. תמהו אותם רשעים והסתקרנו לראות מה שלח במשלוח, פתחו וראו עוגיות בדמות רבנים. אמרו, כנראה שהרב המלבי"ם שתה יין ולא הבין את הרמז ואת ה"עקיצה" שבמעשה שלהם. 

למחרת, ישב אחד מאותם רשעים עם המלבי"ם ושאל אותו אם הוא הבין את כוונתו. אמר לו המלבי"ם, וכי עליך אומרים שאתה "רפורמי" ו"משכיל" ו"מתקדם"? אתה הרי נראה מהדור הישן!

אמר לו למה? אמר לו אני שמעתי שבצרפת מקובל, שאם אדם מביא לחברו תמונה שלו אז המקבל ישלח לו בחזרה את תמונתו שלו, וכך עשיתי - שלחת לי תמונה שלך ואני החזרתי תמונה שלי!