שמיני עצרת - שמחת תורה תשע"ח

שיכור על התורה

על פי הספר חשוקי חמד גיטין (דף ז עמוד א)

מעשה שהיה לפני כמה שנים באחת מבתי הכנסת בשמחת תורה. היתה שם שמחה גדולה. הוציאו כנהוג את כל ספרי התורה מארון הקודש, וכיבדו חלק מהמתפללים להחזיק את ספרי התורה. תוך כדי השמחה העצומה קם אחד מהמתפללים, רקד עם ספר התורה בצורה מוזרה, ורץ עמו בכל בית הכנסת. המתפללים חששו שההתנהגות שלו עלולה להביא אסון ורצו אחריו כדי לקחת ממנו את ספר התורה.

תוך כדי מרוצתו נפל הוא וספר התורה לארץ. בבית הכנסת נהייתה אוירה קשה. לאחר שהרימו את ספר התורה, ניגשו לאותו אדם בשביל להרים אותו. תוך כדי שעזרו לו שמו לב שהוא שכור. מתברר ששתה יין לכבוד שמחת תורה ובלי משים השתכר וכתוצאה מכך נפל ספר תורה לארץ. 

 מתפללי בית הכנסת ידעו שבדרך כלל כאשר ספר תורה נופל הדין הוא שכל הציבור נוהגים לצום. אבל במקרה שלנו נוצר דיון בין המתפללים האם גם כאן כל הציבור צריכים לצום, או שמא כיון שזה שהפיל את הספר תורה היה שכור, והגבאים לא ידעו, זה לא אשמתם, ואין צריכים לצום. עוד דנו ביניהם האם יש להעניש את האדם שעשה כן, שגרם לנפילת ספר תורה או שמא כיון שהיה שכור אין לעשות לו כלום?

תשובה:

הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:

החיד"א בספר חיים שאל כתב שכאשר ספר תורה חלילה נופל, אין הרואים צריכים לצום, ורק האדם שנפל לו מהיד צריך לצום אפילו אם הוא נזהר כמה שיכל כיון שעל ידו קרה עוון של זלזול ספר תורה.

אולם למעשה כבר כתבו הפוסקים שנהגו כהיום שאף הרואים ס"ת שנפל מתענים. ושני טעמים נאמרו למנהג. 

בספר מאזנים למשפט כתב שס"ת שנועד לקרא בו בצבור ומי שמוציא אותו הרי הוא בבחינת שליח צבור, וכשנפלה מידו הרי התקלה הזאת והביזיון הזה הוא סימן רע ח"ו לשולחיו, לציבור, והוא סימן שחטאו פשעו ועוו כל הקהל העומד בבית הכנסת וכולם גרמו לבזיון התורה, ולכן מחויבים כולם להתענות.

 ובספר חיים ברצונו כתב שהטעם שכל הציבור צריכים לצום הוא שאם זכות הציבור וזכות בית הכנסת לא הגין עליהם שלא ייפול הספר תורה סימן שהם מזלזלים בקדושתן. כנראה שמזלזלים בקדושת בית הכנסת ומדברים בו שיחה בטילה.

לפי זה גם בעניננו כולם חייבים לצום אף שהם לא גרמו לספר ליפול. 

ולגבי השאלה השניה אם צריכים הציבור להעניש את השכור-  נשאל הרמב"ם שאלה דומה ותשובתו היתה שיש להעניש את השיכור. הגאון הרב קנייבסקי שליט"א התייחס לשאלתנו זו ואמר שאם נשתכר כלוט ולא ידע מראש שכך יהיה לו אין הוא אחראי על מעשיו והוא פטור. והרי נוהגים בשמחת תורה לשתות קצת יין ואם כן אנוס הוא ופטור. ומה שכתב הרמב"ם שמענישים השכור, יש לחלק בין המקרים כיון ששם עשה כן כמה פעמים, והיה לו ליזהר.