שקר לשם קיום מצווה
שימי הוא חייל. הוא היה צריך להתייצב למסדר אך מיד הבין כי לא יוכל להתפלל תפילת מנחה לפני שקיעה. לצערו הוא ידע שאם יבקש ממפקדו הקשוח זמן לתפילה המפקד לא ייאשר לו את הזמן הנצרך. אמנם החיילים קיבלו זמן לתפילה, אך בזמן זה שימי נקרא לשיחה דחופה שלא סבלה דיחוי אפילו לא לרגע אחד.
ראשו של שימי עבד במהירות ושאל את עצמו כיצד יצליח להתפלל למרות המציאות שאליו נקלע. לאחר כמה דקות עשה עצמו כמתפתל מכאבים ופנה למפקדו בבקשה לגשת לחדר משום שאינו מסוגל לעמוד בגלל הכאבים החזקים שתקפו אותו פתאום.
המפקד נענה מיד לשמע בקשתו ועוויות פניו של שימי וכך נכנס שימי לחדרו, שם התפלל.
לאחר המעשה החל להתלבט האם נהג כראוי או שמא היה עליו לנהוג בצורה שונה.
תשובה:
הרב אביחי רונצקי זצ"ל :
בספר 'צבא כהלכה' לרב יצחק קופמן כתב שמותר לחייל לשנות מן האמת על מנת להתפלל או לקיים מצוה שמוטלת עליו (כפי שחז"ל התירו לשנות בשביל השלום ולצורך מצווה, ראה בבא מציעא כג:) . והוסיף שצריך לבדוק שלא יצא מזה חילול ה', אם העניין יוודע לאחרים.
לעניות דעתי יש לדחות הוראה זו ולא ליישמה. הצבא בנוי על אמון בין אחד לשני ובין מפקד וחייליו. על כן אין לשקר בשום אופן.
יש לחייל שתי אפשרויות לפעולה כעת:
1) שלא יתפלל כלל. הוא נחשב 'אנוס', ויתפלל אחר כך תפילת תשלומין.
2) יתפלל למרות שהמפקד אסר עליו.
החייל צריך לבחור אחת משתי אפשרויות אלו בהתאם למציאות בשטח.
יש לדעת שבצבא נמצאים הרבה חיילים שאינם שומרים תורה ומצוות, וכאשר נותנים מקום לשקר ע"פ ההלכה, ולפגיעה באמון שבין החיילים, זה עלול לגרום לריחוק וניכור מהתורה ומההולכים בנתיבותיה.
לסיכום: לדעת הרב יצחק קופמן מותר לשנות מן האמת כל עוד שלא יצא מזה חילול ה', ולדעת הרב רונצקי במסגרת הצבאית יש לשמור על האמון, ועל החייל למצוא פיתרון אחר.
