שלח תשע"ח

"וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת"

האם להודיע לאמבולנס על הביטול?

(מתוך שו"ת הרב הראשי עמ' 329)

צהרי שבת, שמואל בן ה-73 קם ממנוחת השבת כאשר לפתע החל להרגיש ברע. בבת אחת ראשו הסתחרר עליו והחל להרגיש את האוויר עוזב את ריאותיו. שמואל ניסה לשאוף אוויר צח ולהרגע אך הדבר לא עלה בידו. בשארית כוחותיו קרא לבנו מחדר אחר "יהודה! רופא!" וצנח על המיטה. יהודה שמע את זעקתו ומיהר להרים טלפון למד"א ולהזמין אמבולנס.

מיד רץ יהודה ודפק אצל השכנים. למזלם הרב, השכן שהוא רופא בכיר בבית חולים שמע את זעקתו ומיהר להגיע למיטתו של שמואל. בזמן המועט שעבר השתפר מאד מצבו של שמואל. הוא פקח את עיניו ונראה כי נשימתו סדירה. השכן הרופא בדק את שמואל וקבע ששמואל במצב תקין ואין צורך להגיע לבדיקה בבית החולים. "את הבדיקה שיעשו לכם בבית החולים עשיתי אני כעת" אמר הרופא. "אילו הייתי רואה ממצא מדאיג הייתי שולח להמשך בדיקות. אולם, כל הממצאים תקינים ואתם רואים בעצמכם ששמואל מדבר, הולך ומתנהג כרגיל, ב"ה!" סיים הרופא.

יהודה פנה לאביו ולרופא: "מה נעשה כעת? שבת היום, האם מותר להתקשר לאמבולנס ולהודיע להם שאין צורך שיגיעו?"

מה יעשו?

תשובה:

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל:  

אדם שהזמין אמבולנס בשבת לצורך פיקוח נפש, ובינתיים חלה הטבה במצבו ואין לו צורך באמבולנס, מותר לו לחייג בשינוי ולהודיע להם על הביטול, כך שלא ימשיכו לעשות חילול שבת נוסף עבור המזמין, ובנוסף לכך יתפנה הצוות למקרים אחרים דחופים יותר.

כל זה כאשר מדובר בארץ ישראל. אולם אם הדבר נעשה בחוץ לארץ על ידי נהג גוי, מצד אחד אין כאן עניין של איסור נוסף שנעשה עבור היהודי, אך לעומת זאת יש כאן עניין של זמן שיכול להתפנות ולטפל בחולים אחרים. בכל אופן אם אין חילול ה', "שב ואל תעשה עדיף", ובמקרה זה לא יתקשר לבטל את הזמנתו.

מקורות נוספים למעוניינים:

בספר הצבא כהלכה מובא בשם הרב שלמה זלמן אוירבך (פרק לב, ,א,3) שאסור להתקשר, כיוון שהנהג נוסע בהיתר לצורך פיקוח נפש, אין לעשות מעשה של חילול שבת להפסיק אותו

וכן מובא בספר תורת היולדת (פרק כא הערה ב) מובא בשם הרב אלישיב שאסור להתקשר ולבטל את ההזמנה.

ובספר פניני הלכה הוסיף סברה נוספת למה חייבים לבטל את ההזמנה, שכל אזעקת שווא עלולה לגרום התרשלות בעתיד, קל וחומר אם הנהגים ידעו שבשבת אין מבטלים את הזעקת הרופא או האמבולנס. 

*****

"ויבא עד חברון"

רש"י – "כלב לבדו הלך ונשתטח על קברי אבות שלא יהא ניסת לחבריו להיות בעצתם" 

תפילה במערת המכפלה

(מתוך שו"ת קול אליהו פרק כח, סעיף א)

לפני כמה שנים, אבי ומרדכי החליטו לארגן לחבריהם לכיתה שבת מיוחדת במינה. השניים אירגנו שבת בחברון כאשר במרכזה תפילות במערת המכפלה. השניים אירגנו את כל הפרטים, וכאשר סיימו לארגן הכל, מארחיהם שאלו אותם: "האם תאמתם את האירוע עם הצבא?" השניים התביישו, וענו שלא, הרי לא עלה בדעתם כלל שיש צורך באישור מהצבא. המארחים הסבירו לאבי ומרדכי שמכיוון שהמצב הבטחוני אינו כל כך רגוע, כל התקהלות כזאת דורשת אישור מהצבא.

לא נשארה להם ברירה, והשניים יצרו קשר עם מפקד הגזרה. המפקד אישר את קיום האירוע והוסיף "אין שום בעיה, אשלח גדוד וכוח מיוחד שיסתובבו איתכם במהלך השבת. אל דאגה. הכל מסודר!" 

אבי ומרדכי ניתקו את השיחה אך מרדכי נותר מהורהר. "מה קרה מרדכי?" שאל אבי.

"נראה לך שמותר לנו להקפיץ גדוד שיסתובבו איתנו כל השבת? אנחנו סתם גורמים להם לחלל שבת! הרי אנו יכולים להגיע למערת המכפלה בימים אחרים..." אמר מרדכי.

האם מרדכי צודק? האם יש לבטל את שבת הכיתה כאשר היא גורמת לחיילים לחלל עבורם שבת לצורכי ביטחון?

תשובה:

הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל:

מותר ללכת להתפלל במערת המכפלה ומותר לחיילים לשמור שם ומצוה יש בזה. 

הטעם הוא שאם לא ילכו להתפלל שם, המקום יעבור לידיים זרות. על ידי שמתפללים במערת המכפלה נהיית חזקה על המקום, וההיאחזות של עם ישראל מתחזקת. 

*****

"טובה הארץ מאד מאד"

סיפר הגאון הרב אשר וייס שליט"א: 

כשהייתי ילד אבי מורי היה לוקח אותי לרבי מקופיטשניץ בניו יורק (מראשי אגודת ישראל). הוא היה אדם טהור וצח. 

פעם אחת הרבי חזר מביקור בארץ ישראל וסיפר בהתרגשות רבה כמה ארץ ישראל מלאה בקדושה וטהרה...

אחד הגבאים של הרבי התפרץ ואמר: "אני לא יודע מה הרבי מדבר. אני לא יודע מה הרבי ראה, אבל איפה שהיינו ראיתי רק חילול שבת ונשים לבושות שלא בצניעות... קדושה וטהרה לא ראיתי!"

הרבי מקופיטשניץ נאנח אנחה כבידה ואמר "מה לעשות? אני לא ראיתי את הרע שאתה ראית. רק ראיתי את קדושת ארץ ישראל. אני לא רואה רע ביהודים."

סיים הרב אשר וייס: ודאי שהרבי ראה את המכוניות שנוסעות בשבת, אבל הוא מן הסתם אמר שאלה יולדות שנוסעות לבית החולים, או יותר מסתבר שחשב שהם יהודים טובים שפשוט לא קיבלו חינוך כמו שצריך והם 'תינוקות שנשבו'.

 עלינו להסתכל על עם ישראל ועל ארץ ישראל בעין טובה, ולראות את הטוב והזכות ובזכות זה הקב"ה מידה כנגד מידה יראה את הזכות שבנו, ונזכה לגאולה שלימה!

(עוד הוסיף הרב אשר וייס שזה היה חטאם של המרגלים. הרי לכאורה הם עשו את מה שהתבקשו לעשות, לספר את מה שהם ראו. אבל הטענה כנגדם הייתה למה ראו רע על ארץ הקודש. לכן הם נענשו במשך ארבעים שנה כנגד ארבעים יום. ולכאורה למה נענשו על ההליכה במשך ארבעים יום? אלא שבמשך הזמן הזה הם הסתכלו בעין רעה על הארץ).