דף מקורות בלק תשע"ח

דף מקורות לסיפור "החתול שבא לטרוף את הציפור" / פרשת בלק

נערך ולוקט ע"י הרב דניאל קירש

* ידידי הרב אריאל בן דוד, ר"מ בישיבה תיכונית, ביקש שאכין תוספת של דף מקורות לשאלות כדי לשמש רמ"ים ומגידי שיעורים. דף המקורות שליקטתי השבוע מתייחס לשאלות משבוע שעבר. דפים אלו הינם ניסיוניים ואשמח לדעת האם יש בהם תועלת. אפשר להגיב על הפוסט או לשלוח הודעה למייל: sheelot4shabbatable@gmail.com או sheelot4kids@gmail.com.
תודה

***

דני ואיציק עמלו רבות על תכנון הטיול. סוף סוף התחילה חופשת הקיץ והשניים יצאו לטיול המיוחל. לאחר נסיעה ארוכה מצאו עצמם השניים הולכים בתוך תוואי הנחל. השניים עצרו לארוחה קלה, תוך שהם נהנים מהנוף הפרוש לנגד עיניהם. 

לפתע קורא איציק לדני: "היי, אתה רואה את הציפור הזאת, מעניין למה היא לא זזה. "על הסלע עמדה יונה ולא זזה. ניכר היה שהיא רוצה לעוף, אך במבט מעמיק ניתן לראות שכנפה שבורה. בעודם מביטים בה, ומתלבטים כיצד והאם לעזור לה, סינן דני לאיציק "תראה!" והצביע על חתול שישב בקרבת מקום. "נראה לי שהוא הולך לטרוף אותה" לפני שהשניים הספיקו לעשות משהו, החל החתול להתקרב ליונה...

האם עליהם להבריח את החתול מפני צער בעלי חיים או שמא יניחו לבעלי החיים לנהוג כפי טבעם?

תשובה: 

1) בספר "התעוררות תשובה"  (חו"מ סימן לז) דן לגבי חתול שרודף אחר תרנגול:

"נראה לעניות דעתי אם אדם רואה חתול רודף אחר תרנגולים להכותן שמותר ומצוה להרוג את החתול כדי שלא יוכל לרדוף עוד אחריהן, כשאי אפשר להציל הנרדפין בלא הריגת החתול [הגם שאין החתול רע ואינו מזיק לבני אדם, שאם מזיק פשיטא שמצוה להורגו וכל הקודם זכה], שלא יהיה עדיף מאדם רודף אחר חבירו שמצוה על כל אחד להרוג הרודף אם אי אפשר להציל באחד מאבריו כמבואר בשו"ע (חו"מ תכה א), והגם שבטבעו הוא עושה כך, מ"מ מאי נפקא מינה, מה לנו לחוס על טבעו, יציל התרנגולים ויחוס עליהם. ואפילו התרנגולים אינם שלו רק של חבירו, גם כן הדין הכי דהרי מחויב להצילם משום השבת אבידה, ואפילו הם של גוי דליכא בדידהו מצות השבת אבידה מ"מ משום צער בעלי חיים מצוה להצילם, עכ"ל. 

2) אף הגאון הרב דב ליאור שליט"א מסכים שיש מצוה להציל את הנרדף אבל לא במחיר הריגת החתול:

מצווה להציל את הציפור מיד החתול הרודף. אבל זה רק מידת חסידות ולא חובה. 

אם אין לו אפשרות להציל את הציפור בלי להרוג את החתול אין להרוג את החתול. דין רודף נאמר לגבי אדם ולא לגבי חיות. אין עדיפות לחיים של הציפור יותר מחייו של החתול. הרי לא מדובר שהחתול מזיק לבני אדם, שאז היה עלינו לדאוג לבני אדם אפילו במחיר הריגת החתול, אלא שהחתול טורף ציפור כפי טבעו. דברי ההתעוררות תשובה הם חידוש ולא נראה כדבריו להלכה.   

3) ב"שלחן שלמה" (סימן שה סעיף יט אות יד) לכאורה חולק וסובר שיש להניח לטבע להמשיך כמנהגו:

אסור להוציא בשבת דגים קטנים מאקווריום, כדי שהדגים הגדולים לא יאכלו אותם, דכיון שהאדם אינו עושה שום מעשה, וגם דרכן של דגים שהגדול בולע את הקטן, אפשר דאין בזה משום צער בעלי חיים, אפילו לדעת המתירים איסור מוקצה משום צער בעלי חיים.

4) בספר "חשוקי חמד" (סוכה כג.) מחלק בין הדברים:

ויש לחלק בין ההתעוררות תשובה לנידון השלחן שלמה, דבדגים כך טבע הקדוש ברוך הוא בעולמו, וכמו שנאמר במסכת ע"ז (דף ד ע"א) מה דגים שבים כל הגדול מחבירו בולע את חבירו, עיין שם. משא"כ בתרנגולים אין טבעו של עולם שהחתולים יתפרנסו על ידי התרנגולים, אלא אדרבה, דרכם של תרנגולים להיות שמורים אצל בני האדם... אף לדברי הגרש"ז אויערבך יתכן שיש בזה צער בעלי חיים, כיון שהאדם גרם לתרנגולת להיטרף, וצ"ע.

5) הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א (תלמידו המובהק של הגרש"ז) מחלק אחרת:

אף שמצוה יש להציל את החיה הנרדפת, מכל מקום אין להתיר איסור מוקצה בשביל זה.

6) בשולי הדברים נראה לי (הרב דניאל קירש) להסביר:

לכאורה יש לשאול על הוראה זו, אם הקב"ה ברא כך את הטבע אז יש להניח לטבע להמשיך כמנהגו. הרי מה יאכל החתול אם ניקח ממנו את מזונו? 

יש מקום לומר שמצד האמת היה עלינו לתת לטבע לנהוג כמנהגו ולתת לטורף לטרוף. אלא שמצד הנפש שלנו שלא יכול ולא טוב לה לראות חיה שנטרפת, שזה פוגע בעדינות שלנו ומוליד בנו אכזריות, אנחנו מצילים את הנטרף. ואין לדאוג לטורף, לפי שהוא יסתדר באופן אחר (וכעין זה יש בחשוקי חמד שהובא למעלה). אמנם זה לא כל כך מתיישב על הלב, לפי שאם מצד האמת נכון היה להניח לטורף לטרוף, אז לא ברור שנכון להתערב בטבע ולקחת מהחתול את מזונו בשביל הרגשות החמלה שלנו. וזה גם לא מיישב את דברי ההתעוררות תשובה שסובר שיש להרוג את החיה הרודפת. רחוק לומר שיש להרוג את החיה הרודפת בשביל הרגשות החמלה שלנו. 

לכן נראה שאף שטבע העולם שחיות מסוימות ניזונות על ידי טריפת חיות אחרות. זה טבע רע שיש לחיות אלו ולעתיד לבא זה ישתנה כמו שכתוב בישעיהו (יא, ו):

"וְגָ֤ר זְאֵב֙ עִם־כֶּ֔בֶשׂ וְנָמֵ֖ר עִם־גְּדִ֣י יִרְבָּ֑ץ וְעֵ֨גֶל וּכְפִ֤יר וּמְרִיא֙ יַחְדָּ֔ו וְנַ֥עַר קָטֹ֖ן נֹהֵ֥ג בָּֽם" . 

לכן אף שאין זה מענייננו להסתובב בכל העולם ולהציל את הנטרפים אבל כאשר מזדמן לנו עלינו להציל את הנטרף.